יום הולדת 37

וואו. יום הולדת שלושים ושבע. מתקרבת לארבעים. מה אני מאחלת לעצמי?

  • שיגמר הדיכאון השקט והנסבל הזה שאני סוחבת איתי מאז שדוב מת.
  • שאהיה שמחה בחלקי ובמה שיש לי.
  • שאמצא משהו שאני באמת אוהבת לעשות ושהמוטיבציה שלי לעשות אותו היא פנימית ולא חיצונית.
  • שאזכה לראות את בעלי מחזיק תינוק חי.

בשבוע שעבר פוטרתי מההתנדבות שלי באגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב. כן, מסתבר שאפשר להיות מפוטרים מהתנדבות ואפילו בלי להתאמץ לעשות נזק…זה חידד אצלי את ההבנה שאני מתפזרת לאלפי כיוונים, יורה הרבה חיצים ובעצם אני לא מעוניינת באמת באף מטרה. החלטתי להפסיק בינתיים עם חיפוש העבודה, והפעם באמת. מחקתי את תיקיית הלינקים שלי ללוחות דרושים. עדיין צצות לי כל מיני מודעות בקבוצות שאני חברה בהן בפייסבוק, אבל בסדר, אפשר להתעלם. גם ככה רובן לא רלוונטיות לי.

הלימודים הם עדיין הדבר הכי טוב שקורה לי עכשיו. לא ששם הכל מושלם, יש קורסים שאני מתקשה בהם, אבל אני נהנית מהלימודים ומחברת הסטודנטים האחרים. ודווקא עכשיו שהחלטתי להתרכז רק בלימודים, הכי קשה לי להתרכז…יותר ממה שהיה קשה לי בהפלה הראשונה. אני מקווה שתחזור לי ההתלהבות. התעייפתי.

 

פורסם בקטגוריה אישי | כתיבת תגובה

אמרו לי

אמרו לי שיתנפחו לי הקרסוליים
אמרו לי שיהיו לי חשקים למזון
שאשלח את בעלי להביא לי גלידה
באמצע הלילה
הייתי לבד
נשארתי לבדי עם החתולה והחול
ובכלל לא היה לי חשק לגלידה

אמרו לי שאהיה עייפה
אבל מי ינקה ויסחוב סלי כביסה למרתף
לחתולה יש שלשול וזה מלכלך

אמרו לי שהתינוק לא יתן לי לישון
אבל רק רציתי לישון כדי לא להיות ערה
התינוק ממילא ישן לנצח

אמרו לי שאתאהב
וזה שבר לי את הלב

אמרו לי שעוד יהיו לי ילדים
לא אמרו לי שיהיו לי שתי הפלות

פורסם בקטגוריה אישי, לידה שקטה | כתיבת תגובה

עוד הפלה לה לה

לפני שבוע וקצת, שוב הגיע דימום לאחר איחור רציני במחזור. אפילו לא בדקתי אם אני בהריון. מה הטעם? ניסיתי להיות רגועה. אין טעם להיות היסטרית. ביג מיסטייק. אם הייתי עושה בדיקת דם היו לי הוכחות. הוכחות למה? לכך שעברתי הפלה. בלי בדיקת דם אף רופא נשים לא יאמין לדיאגנוזה העצמית שלי.

תוך יום אחד עברתי את מה שבהפלה הקודמת עברתי בשבועיים: הפרשה ורדרדה שמסמנת התחלה של דימום, דימום אמיתי, ואז…קריש דם גדול. ממש הפלת בזק. גם התהליך הנפשי היה תהליך בזק. אכזבה, עצב, כמה דמעות קטנות (גם ככה בכיתי כבר את כל מה שהיה לי) וזהו, ממשיכים הלאה. אין צורך לתכנן תוכניות לתינוק הזה, כי הוא כבר לא יהיה, ואפילו לא התחיל להיווצר.

נו, אפשר לומר שטוב שזה קרה עכשיו מאשר מאוחר יותר. אבל בעצם…זה כבר קרה לי כבר מאוחר יותר…את דוב איבדתי בחודש תשיעי. לא יודעת מה טוב ומה טוב יותר. טוב להיות בריאים בגוף ובנפש, עם כסף בחשבון הבנק ולהרות ילדים בריאים, אם נפשי חפצה בכך. והיא חפצה בכך…

פורסם בקטגוריה אישי, הריון, לידה שקטה | עם התגים | כתיבת תגובה